באגרת לחג הפסח מקשר סמי מיכאל, נשיא האגודה, בין המאבקים מעוררי ההשראה למען החירות וזכויות אדם המתרחשים במדינות השכנות לבין האיומים על הדמוקרטיה הישראלית; שואב אופטימיות ממעשיהם של אזרחים שלא מוכנים לוותר ומביע תקווה לעתיד טוב יותר.  

"... אל מול האיומים על הדמוקרטיה קמו השנה אזרחים מחוגים רחבים וביטאו את מחאתם באומץ רב. היו בהם שנאבקו בעוולות הכיבוש באמצעות פרויקט "פעולה אחת ביום" של האגודה, אחדים חברו לעתירות לבג"ץ נגד חקיקה גזענית ומפלה. היו מי מהם שפרסמו מכתבים פומביים ואחרים התייצבו להפגין. רבים בישראל אינם מוכנים להשלים עם הרוח הרעה, המאיימת על חירויות האדם, והם נחושים להיאבק בה. [...]

אני תקווה כי מאבקם האמיץ של שוחרי החירות, אשר מתייצבים בגבורה מול הטנקים ומטר של כדורים, יפיח רוח חדשה בקרב מגיני זכויות האדם בישראל. בפרוס חג החירות אני רואה קרן אור בקיומו של סיכוי סביר שהדמוקרטיה בישראל תהיה אמיתית ושיקיפו אותה דמוקרטיות יציבות בקרב העמים השכנים. בהזדמנות זאת אני מאחל הצלחה לגיבורי החיל בארצות השכנות במאבק האיתנים שלהם למען החירות. שכנות טובה ושלום יציב עשויים להתקיים לאורך זמן רק בין עמים בני חורין." 

לנוסח המלא >>>

השבוע פרשה מבית המשפט העליון השופטת אילה פרוקצ'יה. בפסק דינה האחרון היא קיבלה את עתירתם של ארגוני זכויות אדם, ובהם האגודה לזכויות האזרח, נגד נוהל של משרד הפנים, שחייב מהגרת עבודה שילדה לעזוב את הארץ עם התינוק. השופטת קבעה כי הנוהל "כרוך בפגיעה עמוקה בזכויותיה החוקתיות של העובדת הזרה. הוא פוגע בזכויותיה להורות ולמשפחה, וכן בציפיותיה הכלכליות-רכושיות; הוא אינו מתיישב גם עם התפיסה של משפט העבודה הישראלי באשר להגנה על זכויות עובדת בהריון ולאחר הלידה, ועם האיסור להפלות עובדת בשל הריון, לידה והורות במסגרת הזכות לשוויון בתעסוקה; הוא עומד בניגוד לתפיסת ההגנה על מהגרי עבודה באמנות הבינלאומיות."

לצד שיפור מסוים שחל בשנים האחרונות במצבם של חלק ממהגרי עבודה, במידה רבה הודות להתערבות בג"ץ, מעמדן של מהגרות העבודה בתחום הסיעוד, המהוות כ-80% מכלל מהגרי העבודה בענף זה, מוסיף להיות בכי רע בשל מדיניות משרד הפנים. בימים אלה פועל משרד הפנים לקדם את "חוק הכבילה" של מהגרות העבודה למעסיקיהן, על אף פסיקת בג"ץ שקבעה כי הכבילה היא "מעין עבדות מודרנית". האגודה ממשיכה לפעול נגד הצעת החוק. משרד הפנים אף פעל על מנת להסיר את ההגנה ממהגרות העבודה בתחום הסיעוד: לפני כשנה קמה במשרד התמ"ת נציבות זכויות עובדים זרים. עקב לחצי משרד הפנים, הוחלט כי נציבות זו לא תגן על זכויותיהם של מהגרות ומהגרי העבודה בתחום הסיעוד.

לאחרונה שב הרעיון להכניס שר"פ - שירותי רפואה פרטיים - לבתי החולים הציבוריים. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת למהלך, שעלול לקבור את הישגי מערכת הבריאות הציבורית בישראל. המתקנים הציבוריים של בתי החולים, ובמידה רבה גם המומחיות הגבוהה של רופאי ישראל הבכירים, הושגו באמצעות התשתית הציבורית. אין מקום להעניקם רק לחלק בחברה שיש ביכולתו לשלם. הכנסת הרפואה הפרטית לבתי החולים הציבוריים תמסד אפליה בין דם לדם – בין חולה חסר אמצעים לחולה בעל אמצעים – ותעמיק את הפערים הקיימים כבר כיום בישראל בנגישות לשירותי בריאות מיטביים.

לאחרונה רשם המאבק הציבורי נגד השר"פ, שלו שותפים פעילי זכויות אדם, פעילים חברתיים ורופאים, את ההישג הראשון, כאשר ההסתדרות הרפואית הודיעה כי נושא השר"פ אינו עומד עוד על הפרק במשא ומתן שבין הרופאים השובתים לבין משרד האוצר. 

אתם/ן מוזמנים/ות להצטרף למאבק נגד הכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים: לחתום על העצומה, להצטרף לדף המאבק של האגודה בפייסבוק ולהתעדכן בהצעות לפעולה, ולהפיץ לחברות/ים.

cc-by: Ilan Sharif

החודש קיימה האגודה, בשיתוף עם דיראסאת – מרכז ערבי למשפט ומדיניות, כנס בנצרת בנושא אתגרים חינוכיים בהתמודות עם תופעת הגזענות.
בכנס, שהתקיים בשפה הערבית, השתתפו מורים, אנשי חינוך ונציגי ארגוני החברה האזרחית. נוסף על הרצאות מפי אנשי אקדמיה ופעילים בשדה החינוכי והחברה האזרחית, הוצגו גם פרויקטים ועבודות של תלמידים, שהתבססו על חומרים חינוכיים שמפיצה האגודה בבתי הספר. הכנס זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בעיתונות ובאתרי חדשות בערבית.

בשנת 2003 עתרו האגודה לזכויות האזרח ובצלם בדרישה לחזור ולקיים חקירות מצ"ח במקרים בהם נהרגו מידי צה"ל אזרחים פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה, כפי שנעשה עד לתחילת האינתיפאדה השנייה. בשבוע שעבר הודיע הפרקליט הצבאי הראשי לבג"ץ על שינוי המדיניות וחזרה לדפוס החקירות הרצוי עקב הקלה במצב הביטחוני בגדה. האגודה לזכויות האזרח ובצלם בירכו על שינוי דפוס החקירות, אולם הזהירו כי אין להתנותו במצב הביטחוני. בארגונים אף ציינו, כי יש להבטיח שהחקירות שייפתחו יתנהלו באופן יעיל, מקצועי ושקוף. 

השבוע גם העידו נציגי האגודה בפני ועדת טירקל, החוקרת את אירועי המשט לעזה. לעמדת האגודה, מנגנוני החקירה והבדיקה הקיימים כיום בישראל לבירור טענות בדבר הפרת דיני הלחימה אינם מספקים, ואינם עולים בקנה אחד עם חובות המדינה במסגרת כללי המשפט הבינלאומי. האגודה הגישה לוועדה נייר עמדה המצביע על עיקרי הפגמים במנגנונים הנוכחיים ומביא המלצות לשינויים.  

עו"ד לימור יהודה, מנהלת מחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים באגודה, שהופיעה בפני הוועדה: "חובת החקירה איננה רק חובה משפטית, כי אם חובה מוסרית כלפי האזרחים – אלו שנפגעו ואלו שעלולים להיפגע בעתיד; כלפי החיילים שנשלחו ושיישלחו לקרב, כלפי הציבור בישראל וכלפי מדינות העולם. תכליתן של חקירות עצמאיות ואפקטיביות היא ירידה לחקר האמת ומניעת פגיעה באזרחים בעתיד."