רגע אחרי הבחירות, בואו לומר לנבחרות ולנבחרים מה הנושאים שהכי חשוב שהם יקדמו.

במקום לדבר בסיסמאות, נדרוש מהפוליטיקאים לקדם סוגיות קונקרטיות ולטפל בבעיות בוערות שמשפיעות על החיים של כולנו.

אז במה הכי חשוב לך שהממשלה הבאה תעסוק? בחרו שלושה נושאים שהכי חשובים לכם מתוך הרשימה.

את שלושת הנושאים שיקבלו הכי הרבה קולות נשלח למפלגות הנבחרות ונדרוש מהן לטפל בהם בממשלה הבאה.

• חיזוק הרפואה הציבורית וקיצור זמן ההמתנה לתורים

  קראו עוד » סמן

  חיזוק הרפואה הציבורית וקיצור זמן ההמתנה לתורים

  

  לאחר שנים של שחיקה תקציבית, מערכת הבריאות הציבורית בישראל סובלת ממחסור ניכר בכוח האדם ובציוד, בעיקר בפריפריה; עומס רב מוטל על כתפיהם של הרופאים והאחיות, והמתנה לתור יכולה להימשך שבועות ארוכים. בלב המערכת הציבורית צמחו שירותים פרטיים ופרטיים-למחצה, ובהם שר"פ (בחירת רופא וקיצור תורים בתשלום) ורבדים שונים של ביטוחים משלימים. בהתאם, הנטל הכלכלי על משקי הבית הולך וגדל. אנו דורשים מהממשלה החדשה לתקן את השחיקה ההיסטורית בתקציב, וליצור הפרדה ברורה בין מערכת הבריאות הציבורית לבין זו הפרטית.

• קיום בכבוד:
  שכר ראוי, הפחתת
  יוקר המחייה וקצבאות הוגנות

  קראו עוד » סמן

  קיום בכבוד:שכר ראוי, הפחתת יוקר המחייה וקצבאות הוגנות

  

  כל ילד שלישי בישראל הוא עני, וישראל ממוקמת במקום השלישי בשיעור העוני מבין מדינות ה-OECD. שיעורים מדאיגים אלו הן תולדה של שלושה עשורים של צמצום רשת הביטחון הסוציאלית והשירותים החברתיים שניתנים לתושבי המדינה. כיום הממשלה אינה מסייעת מספיק ליצירת משרות בשכר הוגן ולשילוב בעולם העבודה, ולא יצרה רגולציה שתבטיח מלאי מספיק של דיור בהישג יד. שכר המינימום והשכר החציוני נמוכים במיוחד בשעה שיוקר המחיה מרקיע שחקים. קצבאות הקיום וקצבאות הילדים קוצצו באופן שרירותי והן אינן מאפשרת עוד קיום בכבוד. אנו דורשים מהממשלה החדשה לקבוע סטנדרט מושכל, מדיד ושקוף של קיום בכבוד, ולגזור ממנו את גובה קצבאות הקיום; לקדם מדיניות לאומית לצמצום עוני ולסיוע לחייבים; להשקיע ביצירת משרות עם שכר הוגן ואופק תעסוקתי, שיאפשרו לעובדים לחיות בכבוד; ולחוקק חוק יסוד: זכויות חברתיות.

• צמצום אי השוויון
  בין מרכז לפריפריה
  בתעשייה ובשירותים

  קראו עוד » סמן

  צמצום אי השוויון בין מרכז לפריפריה בתעשייה ובשירותים

  

  אי השוויון בין המרכז לפריפריה הולך ומתרחב במגוון תחומים: מבריאות ועד חינוך, מתעסוקה ועד רווחה. כך למשל קיימים פערים עמוקים בין המרכז לפריפריה בתוחלת החיים ובשכיחות של מחלות, בשיעור הרופאים והאחיות ובפריסת מכשירים רפואיים מתקדמים; בזכאות לתעודת בגרות ובשיעור המתקבלים ללימודים גבוהים; בשכר הממוצע ובשיער האבטלה. העושר שנצבר בתקופות של צמיחה כלכלית מתרכז על שולחנות מסוימים באזור המרכז, אך אינו מגיע אל הדרום, אל הצפון ואל תושבי שכונות העוני במרכז. אנו דורשים מהממשלה החדשה להשקיע בפיתוח התעסוקה והשירותים החברתיים והאזרחיים בפריפריה; להנהיג חלוקה דיפרנציאלית של תקציב החינוך; ולקדם תכנית לאומית שתציב יעדים כמותיים בלוח זמנים קצוב לצמצום פערי הבריאות.

• מאבק באפלייה: מזרחים, ערבים, נשים, אתיופים ורוסים

  קראו עוד » סמן

  מאבק באפלייה: מזרחים, ערבים, נשים, אתיופים ורוסים

  

  מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מחויבת לנהוג בשוויון בכל בני האדם, ללא הבדל דת, לאום, מוצא, מגדר, מעמד אישי, גיל, נטייה מינית, זהות מגדרית או מוגבלות. עם זאת, הזכות לשוויון עדיין אינה מעוגנת בחוק ברוב תחומי החיים, ודעות קדומות וסטיגמות עדיין רווחות ובאות לידי ביטוי באפליה של קבוצות שונות בעבודה ובדיור; בתהליכי הפרדה והסתגרות של קבוצות בתוך עצמן והדרת השונים מהן; ובאירועים והתבטאויות גזעניים. בשנים האחרונות ניכרת עלייה ברמת האלימות בחברה הישראלית והידרדרות בשיעור התמיכה של הציבור בנורמות דמוקרטיות. אנו דורשים מהממשלה החדשה להוביל את המאבק באפליה לסוגיה, בגזענות ובהסתה.

• מערכת החינוך:
  הגדלת תקציבים
  והקטנת פערים

  קראו עוד » סמן

  מערכת החינוך: הגדלת תקציבים והקטנת פערים

  

  בהשוואה למערכות חינוך מתקדמות בעולם נמצאת מערכת החינוך בישראל ברמה נמוכה מבחינת ההשקעה התקציבית, התנאים הפיזיים בכיתות וההישגים הלימודיים. חמור מכך, ישראל נמצאת במקום השני בדירוג ה- OECD בפערים בחינוך בין השכבות החלשות לחזקות. היקפו ואיכותו של החינוך הציבורי בישראל נפגעו באופן מתמשך לאורך השנים, וגררו הפרטה זוחלת של מערכת החינוך וגידול בנטל על ההורים. למעשה, תשלומי ההורים, המשמשים להגדלת מספר שעות הלימוד ולגיוון תכנית הלימודים, הפכו לגורם המעמיק את הפערים בין תלמידים משכבות חברתיות-כלכליות שונות. אנו דורשים מהממשלה החדשה להגדיל את ההשקעה הממשלתית בחינוך, להנהיג חלוקה דיפרנציאלית של תקציב החינוך, להיאבק בתופעה הפסולה של תשלומי הורים מופרזים, להקטין את הצפיפות בכיתות בבתי הספר ובגנים, ולהגדיל את הצוות בגני הילדים.

• הבטחת זכויות האדם
  של הפלסטינים בשטחים

  קראו עוד » סמן

  הבטחת זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים

  

  חיי היום יום של התושבות והתושבים בשטחים רצופים הפרות זכויות אדם. במציאות החיים תחת כיבוש, שום זכות אינה מובטחת: לא הזכות לחיים, לא הביטחון האישי – בביתו של אדם או מחוצה לו – לא חופש התנועה ולא הזכות לפרנסה, לא הזכות לקניין ולא הזכות לחינוך. הפסקות המים והחשמל הן עניין של יום יום כמו גם עוצר, פשיטות לבתים, ומניעת גישה לאדמות חקלאיות, לימודים ושירותים רפואיים. השרירותיות של החיים בשטחים אינה מאפשר קיום סדר יום וחיים כפי שאנו רגילים לו במשטר אזרחי. אנו דורשים מהממשלה החדשה להבטיח את זכויותיהם של הפלסטינים בשטחים בכל תחומי החיים.

• מאבק בגזענות ובהסתה כלפי
  המיעוט הערבי

  קראו עוד » סמן

  מאבק בגזענות ובהסתה כלפי המיעוט הערבי

  

  אזרחי ישראל הערבים מופלים כמעט בכל תחומי החיים: בתעסוקה, בתחבורה ציבורית, בהקצאת משאבים ממשלתיים, במערכת התכנון ובאפשרויות הבינוי, והם מודרים ממרבית מוקדי קבלת ההחלטות. בשנים האחרונות מתגברות גם עמדות ופרקטיקות גזעניות נגד האזרחים והאזרחיות הערבים, לעתים בגיבוי של נבחרים ושל אישי ציבור. אנו דורשים מהממשלה החדשה להפסיק את האפליה התקציבית של המיעוט הערבי; לדאוג לייצוג הולם של ערבים בשירות הציבורי, כפי שמחייב החוק; להתמודד עם האווירה העכורה והגזענית ולהשקיע בחינוך לחיים משותפים, כולל חשיפת התלמידים היהודים להיסטוריה של המיעוט הערבי בישראל ולנרטיב שלו, ותגבור של לימוד השפה הערבית.

• הגדלת מלאי הדירות בהישג יד ובדיור הציבורי

  קראו עוד » סמן

  הגדלת מלאי הדירות בהישג יד ובדיור הציבורי

  

  בעשורים האחרונים מדינת ישראל מתנערת מאחריותה למימוש הזכות לדיור של אזרחיה ותושביה: מחירי הדירות מאמירים, ועבור רבים מאתנו בעלות על דירה היא חלום בלתי מושג. שוק השכירות אינו מפוקח ושוכרי הדירות נותרים חסרי הגנה. הדיור הציבורי קורס ותור הממתינים מתארך, ותקציבי הסיוע בדיור מקוצצים. אנו דורשים מהממשלה החדשה לחזק את הדיור הציבורי ולהגדילו; להבטיח בחקיקה שאחוז מסוים מכל פרויקט בנייה יוקדש לדיור בהישג יד במחיר מוזל, שיספק פתרונות דיור למשפחות מהמעמד הבינוני והנמוך; לפקח על שוק השכירות ולהבטיח את זכויותיהם של שוכרי הדירות; ולקדם חוק שיאסור על אפליה בדיור מצד בעלי בית פרטיים.

• הפסקת כליאת
  מבקשי המקלט

  קראו עוד » סמן

  הפסקת כליאת מבקשי המקלט

  

  מדינת ישראל, החתומה על אמנת הפליטים של האו"ם, מחויבת שלא לגרש אדם למקום שבו צפויה סכנה לחייו ולהבטיח את זכויות האדם הבסיסיות שלו כל עוד הוא שוהה בתחומה. מחויבות זו נזנחה על ידי המדינה, ואין כיום מדיניות מסודרת לטיפול במבקשי ומבקשות מקלט – בהם נשים וילדים, ניצולי רדיפות, רצח עם ועינויים, שכל חטאם הוא שביקשו להימלט על חייהם. אנו דורשים מהממשלה החדשה להפסיק לקדם שוב ושוב "פתרונות" פוגעניים, שעיקרם כליאה של מבקשי המקלט, ולנקוט במדיניות ראויה, הומנית ומציאותית: יש לקיים הליך אמיתי והוגן לבדיקת בקשות מקלט ולהכרה בפליטים, ויש לאפשר למבקשי המקלט לעבוד באופן מסודר ולקבל שירותי בריאות ורווחה בכל רחבי הארץ, כך שלא יאלצו להצטופף בעיקר בשכונות דרום תל אביב. במקביל, יש להשקיע משאבים בשכונות אלו כדי להבטיח בהן את השירותים הנדרשים להבטחת זכויות האדם ואיכות החיים של כלל תושביהן.

• הבטחת זכויות עובדים והפסקת ניצול עובדי קבלן

  קראו עוד » סמן

  הבטחת זכויות עובדים והפסקת ניצול עובדי קבלן

  

  שוק העבודה בישראל היום כולל צורות רבות של העסקה פוגענית. בין היתר, מספר עצום של עובדות ועובדים מועסקים באמצעות חברות קבלן או משתכרים בשכר שעתי, וזכויותיהם כעובדים מופרות באופן נרחב ושיטתי. בקרב מי שמועסקים באופני ההעסקה הפוגעניים גבוה במיוחד שיעור המשתייכים לקבוצות מוחלשות כגון נשים, ערבים, עולי אתיופיה וברה"מ לשעבר ועוד. עובדים רבים בישראל משתכרים שכר מינימום או פחות מכך, ועל אף שהם עובדים – נשארים עניים. אנו דורשים מהממשלה החדשה להפסיק את ניצול עובדי הקבלן במגזר הציבורי ולחזור להעסקה ישירה; להגדיל את התקציבים והמאמצים המושקעים באכיפת זכויות עובדים ולפעול בנחישות נגד מעסיקים המפרים את זכויות עובדיהם; להגדיל את שכר המינימום ולהשקיע ביצירת משרות עם שכר הוגן ואופק תעסוקתי, שיאפשרו לעובדים לחיות בכבוד.