סרטים העוסקים בסכסוכים מזוינים

רשימת סרטים מומלצים, דוקומנטריים ועלילתיים, אודות סכסוכים מזויינים מאזורים שונים בעולם. הסרטים נבחרו הודות לאספקטים ההומניטריים המוצגים בהם, בראש ובראשונה הצגת הנושא של פגיעה באוכלוסייה אזרחית, אך גם נושאים של ניהול מלחמה, פיקוח ושפיטת חשודים בהפרות זכויות אדם בעת מלחמה.

 

את מרבית הסרטים ניתן למצוא בספריות הווידאו ובארכיוני הסינמטקים.

הרשימה שלהלן מחולקת לפי אזורי סכסוך שונים.


הסכסוך הישראלי – פלסטיני


מחסומים

סרטו הדוקומנטרי של יואב שמיר, על נקודות המפגש הטעונות בין חיילי צה"ל לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בשטחים הכבושים. 2004, 80 דקות.
הסרט מציג בפני הצופה את המציאות של מדיניות המחסומים, מדיניות כפי שבאה לידי ביטוי במפגש בין התושבים הפלסטינים ובין חיילי צה"ל. המחסומים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של מאות אלפי תושבים פלסטינים, מחסומים המגבילים את חופש התנועה, הפוגעים הזכות לכבוד, לפרנסה ולטיפול רפואי. ממול התושבים הפלסטינים מצויים חיילי צה"ל, הנעים בין תחושות שליחות וקבלת הדין לבין תחושות תסכול וקושי ומתמודדים עמן בדרכים שונות. הסרט צולם בין השנים 2001-2003 וזכה לפרסים שונים, ביניהם הפרס הראשון בפסטיבל הסרטים הדוקומנטריים IDFA.


אסורות

סרטן הדוקומנטרי של ענת אבן ועדה אושפיז, על בית בחברון שבו דרות שלוש אלמנות פלסטיניות עם ילדיהן. הבית משמש עמדת תצפית לחיילי צה"ל בכל פעם שמוטל עוצר בחברון. 2001, 75 דקות.
הסרט מציג שלוש נשים פלסטיניות המגדלות לבדן את ילדיהן בבית משותף. המצלמה חודרת לתוך שגרת חייהן ומעבירה לצופה את הסתגלותן למצב שאינו בר-הסתגלות: חיי השגרה בחברון המופרים תדיר על-ידי עוצר במהלכו הן כלואות בביתן, ההתמודדויות השונות שלהן מול חיילי צה"ל, מול המתנחלים בחברון, מול החברה הפטריארכלית ומול ילדיהן. ביתן הופך לעמדת תצפית בכל עת שמוטל עוצר על העיר חברון, והדבר מזמן להן ולילדיהן התקלויות רבות עם חיילי צה"ל. הסרט צולם בשנת 2000, לפני ואחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה וזכה לפרס הקהל בפסטיבל הסרטים בירושלים בשנת 2001.


סגר

סרטו הדוקומנטרי של רם לוי, על הסגר המוטל על רצועת עזה ובעיקר על האנשים בתוך הסגר ומחוצה לו. 2002, 60 דקות.
הסרט מספר את סיפורו של עם המצוי בסגר ברצועת עזה, את תחושות הייאוש המלוות סגר זה ואת השלכותיו, השלכות חברתיות, כלכליות ונפשיות. המצלמה קופצת מצדו האחד של השטח הסגור לצדו האחר, הפתוח והחופשי, המצלמה עוברת ממונולוג אחד של ילד שאיבד את רגליו ומרכיב מידי בוקר רגליים תותבות אל מונולוג שני, של הוריו שאינם חפצים עוד בביקורם של חבריהם-לשעבר היהודים בביתם שבעזה. הסרט ממחיש את האבסורד במונחים "מעבר", מעברים שבני אדם חדלו לעבור בהם.

הילדים של ארנה

סרטם הדוקומנטרי של דניאל דניאל וג`וליאנו מר-חמיס, המביא את סיפורה של ארנה, אמו של ג`וליאנו, שהקימה תיאטרון ילדים במחנה הפליטים ג`נין בזמן האינתיפאדה הראשונה. 2003, 84 דקות.
הסרט נפרס על פני תקופות שונות בחייהם של הילדים הפלסטינים במחנה הפליטים ג`נין, הם הילדים של ארנה. ארנה, שהקימה תיאטרון ילדים במחנה הפליטים ג`נין בזמן האינתיפאדה הראשונה, לימדה אותם להלחם על זכויותיהם אך גם לבטא את כעסיהם דרך האומנות, דרך הציור והמשחק. עם מותה של ארנה נסגר התיאטרון. 7 שנים לאחר מכן, לאחר מבצע "חומת מגן" בג`נין במאי 2002, חוזר למחנה ג`וליאנו, בנה של ארנה, ומספר את סיפורם הטרגי של הילדים שבגרו ללוחמים.


שיר ערש

מונולוגים של אמהות יהודיות ופלסטיניות המספרות על ילדיהן שנרצחו במהלך האינתיפאדה השנייה.
סרט בנוי ממונולוגים ארוכים ומביא את קולן של האמהות שאיבדו את ילדיהן במהלך האינתיפאדה השנייה. הנשים המרואיינות הן שונות ומגוונות (יהודיות ופלסטיניות, דתיות וחילוניות, צעירות ומבוגרות), הן מדברות בשפות שונות, מתארות דרכים שונות להתמודד עם האובדן הקשה מנשוא, אך הקול הוא דומה, קול שזועק את זעקתם של הילדים ואת שברון ליבן נוכח המציאות.


חומה

סרטה האישי של הבימאית סימון ביטון, על תהליך בניית חומת ההפרדה בין עמים ובין אנשים. 2004, ישראל-צרפת, 100 דקות.
סרט מסע של סימון ביטון, בימאית יהודיה-ערביה, משני צדי החומה ההולכת ונבנית. הסרט מלווה במפגשים עם פלסטינים וישראלים, אשר לכל אחד התייחסות שונה לגדר. הסרט מדגיש מחד, את הייאוש שהביא לבניית החומה ומצד שני את הפגיעה הקשה בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים ואת הרס רקמת החיים שלהם. למרות הייאוש המובע, הסרט אינו חף מאירוניה ואף אופטימיות זהירה.


התור באבן-שדאד 2

סרטו הדוקומנטרי של אמיר הר-גיל, המספר את סיפור התור המפורסם במזרח ירושלים, התור למשרד הפנים. 2000, 52 דקות.
סרט דוקומנטרי המציג את התור הארוך ללא קץ של פלסטינים תושבי מזרח ירושלים המבקשים את מה שכל אדם חפץ: לרשום את ילדיו בתעודת הזהות, להשיג דרכון בכדי לצאת את המדינה, להיות קיים במחשבי הרשויות בכדי לקבל זכויות סוציאליות. סרט חריף שאינו מותיר מקום להאשים את הביורוקרטיה בלבד, אלא מצביע על מדיניות המכוונת לשלול את זכויותיהם של תושבי מזרח ירושלים.

אחד משלנו

סרט עלילתי, במרכזו שוטר מצ"ח החוקר את חבריו וחושף התעללות ורצח בעציר פלסטיני. 1989, 110 דקות.
סרט עלילתי, במרכז העלילה חוקר מצ"ח (שרון אלכסנדר) הנשלח לחקור פלוגת הלוחמים, חבריו לנשק לשעבר, בחשד שהיו מעורבים ברצח של עציר פלסטיני בזמן האינתיפאדה הראשונה. החברות בינו לבין חברו הטוב, אחד מבין החשודים המרכזיים, עומדת במבחן ערכי. בסרט מככבים ארנון צדוק, שאול מזרחי, אלי יצפאן, שרון אלכסנדר ואחרים.


Welcome to Hadassah Hospital

סרט דוקומנטרי, במרכזו עומדים אנשי רפואה ועובדי מנהלה בבית החולים `הדסה` עין-כרם, במהלך האינתיפאדה השנייה. בימוי: רומן גילינג, ישראל-הולנד. סרטו של הבימאי ההולנדי רומן גילינג מציג פורטרט של צוות בית החולים, המורכב מעובדים יהודים ופלסטינים, המנסים לענות על השאלה המרכזית: האם ניתן להשאיר את מאורעות האינתיפאדה והמתחים הנלווים מחוץ לכותלי בית החולים? העובדים מתועדים בעבודתם, בביתם ומול הפציינטים שלהם.


דרום מזרח אסיה


דמעות של שתיקה

סרט עלילתי, המבוסס על סיפור אמיתי, המתאר את השתלטות החמר-רוז` בקמבודיה, ומלחמת האזרחים האיומה שארעה לאחר השתלטות זו. 1984, אנגליה, 138 דקות.
הסרט עוקב אחר דמותו של פראן, עיתונאי קמבודי, הנכלא במחנות כפייה, בהם מבוצעים פשעי מלחמה. הסרט מתאר את השתלשלות האירועים, החל ממשטר מעורער, דרך מלחמת האזרחים והכאוס השורר בתחילתה, וכלה בבידודה של קמבודיה ממדינות העולם, דבר שהקל על החמר-רוז` לבצע פשעי מלחמה. הסרט מסופר דרך עיניו של העיתונאי הקמבודי, אשר בעקבות המלחמה הפך להיות רופא, ודרך עיניו של עיתונאי אמריקאי שסיקר את תחילת המלחמה בקמבודיה.


אפוקליפסה עכשיו

סרט עלילתי, מבין סרטי-המלחמה הבולטים שנעשו במאה ה- 20. הסרט מבוסס על ספרו של ג`וזף קונרד "בלב המאפלייה". בימוי: פרנסיס פורד קופולה, 1979, ארה"ב, 148 דקות.
במרכז הסרט עומדים היחסים בין "כוחות הטוב" לבין "כוחות הרשע" המגולמים, מחד, ע"י קצין צעיר (מרטין שין), ומאידך, ע"י עריץ (מרלון ברנדו) אשר הקים צבא פרטי במעבה הג`ונגלים שעל גבול ויאטנם-קמבודיה, ומשליט טרור על חייליו ועל תושבי האזור. הסרט מתאר את השילוב הקטלני בין כוח טוטלי לבין אנדרלמוסיה הנגרמת בעקבות מלחמה.


אירופה


שטח הפקר

סרטו השנון של הבימאי דניס טנוביץ`, על כללי ניהול מלחמות והאנדרלמוסיה השוררת בעקבות שבירת הכללים. 2001, בוסניה, 97 דקות.
על קו התפר, בין כוחות סרבים לקרואטים, בשנת 1993, מקום מסוכן אך גם רגיש, חייל מאחד הצדדים מפר את כללי המלחמה, כאשר מניח מוקש מתחת לחייל פצוע. מכאן מתפתחת עלילה מקאברית, שבה מעורבים גורמים רבים, ארגונים בין-לאומיים המנסים לפתור את המשבר, תקשורת מערבית מחפשת הסקופים ועוד. אזלת היד, בפתרון המשבר, של הגורמים המעורבים, מתוארת באופן טרגי, משעשע וביקורתי.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.