על פי הסקר, הזכויות החברתיות חשובות יותר לישראלים מאשר הזכויות הפוליטיות. כך, הזכות החשובה ביותר עבור הציבור הכללי היא הזכות להתפרנס בכבוד (24%), ואחריה באות הזכות לשוויון בין אזרחים (22%), הזכות לדיור (21%) והזכות לשירותי בריאות וחינוך (20%). יש לציין כי השאלה שהוצגה הייתה איזו זכות דחוף יותר לקדם בישראל (ולא איזו זכות חשובה לך יותר). ייתכן שרוב הנשאלים מרגישים כי הזכויות הפוליטיות שלהם אינן עומדות בסכנה, ולכן זכויות כמו הזכות למשפט הוגן (6%) וחופש הביטוי והזכות להפגין (4%) לא נתפסות ככאלה שדחוף לקדמן. לעומת זאת הביטחון התעסוקתי בעידן החדש נתפס כרעוע, ולפיכך דרושים מהלכים כדי לקדמו. כך גם לגבי הזכות לדיור ולשירותים כמו חינוך ובריאות, שתמיד טעונים שיפור.
בקרב אזרחי ישראל הערבים עולה דחיפות גבוהה יותר לקידום הזכות לשוויון בין האזרחים. 37% מהמשיבים הערבים בחרו בה כזכות החשובה ביותר לקידום, לעומת 19% בלבד מהמשיבים היהודים. יש להניח כי זכות זו לשוויון כוללת מספר היבטים, החל משוויון בפרנסה, דרך שוויון בדיור, בחלוקת משאבי קרקע, בחינוך ובבריאות, וכלֶה כמובן בשוויון פוליטי. חופש הביטוי וזכות ההפגנה עלו כחשובות יותר במקצת לערבים מאשר ליהודים (10% בקרב האזרחים הערבים לעומת 3% בלבד בקרב האזרחים היהודים). יחד עם זאת, גם בקרב הערבים, התחומים החברתיים (פרנסה, בריאות, חינוך ודיור) נחשבים דחופים יותר מהזכויות האזרחיות (משפט הוגן וחופש הביטוי), אחרי הזכות לשוויון.
מה חשוב לנו?
איזו זכות הכי דחוף לקדם בישראל היום? (לפי מגזרים, %)
אין אשליות של שוויון בין יהודים לערבים
התפיסה בקרב מרבית היהודים והערבים היא שחוסר השוויון בין יהודים לערבים בישראל הוא עובדה קיימת. 65% בקרב היהודים מודים בקיומו, לעומת 85% בקרב הערבים.
בקרב אנשי המרכז והשמאל[1] שיעור הסבורים שקיים אי שוויון בין יהודים לערבים גבוה משמעותית מהסבורים כך בקרב אנשי הימין:
- בקרב השמאל 90% סבורים שיש אי שוויון בין יהודים לערבים
- בקרב המרכז 76% סבורים שיש אי שוויון בין יהודים לערבים
- בקרב הימין 49% סבורים שיש אי שוויון בין יהודים לערבים
המחלוקת על קיומו של אי-שוויון בין יהודים לערבים מתבטאת כמובן גם על פני ציר הדתיות,[2] שחופף במידה רבה (באופן עקבי אך לא באופן מלא) לציר האידיאולוגי של ימין-שמאל. ככלל אפשר לומר, שככל שהיהודי דתי יותר כך הוא פחות מתרשם מאי-השוויון בין יהודים לערבים:
- בקרב חילונים 80% סבורים שיש אי שוויון בין יהודים לערבים
- בקרב מסורתיים 57% סבורים שיש אי שוויון בין יהודים לערבים
- בקרב דתיים וחרדיים 45% סבורים שיש אי שוויון בין יהודים לערבים
שואפים לשוויון כללי
לא רק שעובדת קיומו של אי שוויון בין יהודים לערבים זוכה להסכמה רחבה – רוב ברור של האזרחים סבור כי מצב השוויון הכללי בישראל טעון שיפור, וזאת כמעט ללא קשר לעמדה הפוליטית: 92% מהשמאל, 77% מהמרכז ו-66% מהימין מסכימים שישראל צריכה לשפר את רמת השוויון בין כלל אזרחיה. הממצא הזה חשוב ומעיד על פתיחות משמעותית לקידום ערך השוויון ברמה הכללית. יש לציין שבקרב הערבים, 86% תומכים בעמדה שחובה לשפר את רמת השוויון. בסך הכל 3 מכל 4 ישראלים סבורים שהמדינה צריכה לעשות יותר כדי לפתור את בעיית אי השוויון במדינה.
הממצאים מעניינים במיוחד בהתחשב בקונוטציות השליליות המיוחסות למושג "זכויות האדם" בקרב הציבור. הסבר אפשרי לממצאים הוא שהערך של שוויון "מקובל" או פחות מאיים על האוזן הישראלית מהערך של זכויות אדם.
כרבע מהמשיבים (26% מהיהודים ו-12% מהערבים) סבורים שאין לצפות שישראל תוכל לשפר את רמת השוויון במציאות המורכבת שבה היא נמצאת. קבוצה זו מורכבת מדתיים ומימניים בשיעור גבוה יחסית – והרוב גברים.
מי חושב שרמת השוויון בישראל סבירה?
התפלגות המשיבים שהסכימו עם המשפט "רמת השוויון בישראל סבירה בהתחשב במציאות המורכבת"
זכויות וחובות
למרות התמיכה המשמעותית בקידום ערך השוויון באופן כללי, בקרב היהודים יש תלות חזקה למדי בין זכויות לבין חובות. 82% מהיהודים מסכימים עם המשפט "מי שלא ממלא את כל חובותיו כאזרח לא מגיעות לו מלוא הזכויות". בקרב המשיבים הערבים השיעור נמוך יותר, אך עדיין 53% סבורים שיש להתנות את קבלת מלוא הזכויות במילוי מלוא החובות. אפילו בקרב החרדים הרוב הסכימו (61%), למרות שגם הם מואשמים לעתים קרובות בכך שאינם ממלאים חובות.[3] למרות הפערים בין הקבוצות, נראה כי רוב האוכלוסיה בישראל מתחברת להגיון הפנימי שטמון בחובו של משפט זה, שבא לידי ביטוי גם בתקשורת ובהתבטאויות של נבחרי ציבור – בבחינת מי שלא נותן לא צריך לקבל. כלומר, יותר משלושה רבעים מהציבור הישראלי דוחים את התפיסה הבסיסית של זכויות האדם, שלפיה לכל אדם יש זכויות שאינן מותנות בדבר.
__________________
[1] הקבוצות של ימין, מרכז ושמאל מתייחסות להגדרה עצמית של כלל הנשאלים בסקר, יהודים וערבים כאחד. יחד עם זאת, שיעור גבוה מאוד של ערבים לא הזדהו עם אף עמדה אידיאולוגית (62%), כך שהחלוקה לימין, מרכז ושמאל משקפת בעיקר את הציבור היהודי.
[2] החלוקה לדתיים, חרדים, חילונים ומסורתיים מתייחסת ליהודים בלבד. ערבים חולקו באופן שונה, אך כמעט ולא נמצאה השפעה של מידת הדתיות על עמדותיהם.
[3] יש לציין כי מספר החרדים שרואיינו בסקר הוא קטן, כ-60 משיבים, ולכן הממצאים משקפים רק מגמה כללית ולא נתון מדויק.