האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה לבג"ץ נגד הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה שמשלם הביטוח הלאומי לאנשים שאין להם די למחייתם

ב-5 בינואר 4002 הוציאו שופטי בג"ץ דליה דורנר, אסתר חיות וסלים ג'ובראן צו על תנאי המורה למדינה להציג בתוך עשרה ימים סטנדרט לקיום אנושי בכבוד.

צו על תנאי

המדינה השיבה (כעבור ששה שבועות) שאין סטנדרט כזה.

תשובת המדינה
תגובת העותרים

מי מקבל הבטחת הכנסה? מקבלי הבטחת הכנסה הם משפחות חד-הוריות; אלמנות; אנשים שמחפשים עבודה ועדיין לא מצאו; אנשים ששרות התעסוקה אינו מסוגל למצוא להם עבודה בשל גילם, מצבם הבריאותי או בשל המצב הכלכלי במדינה; לא מעט אנשים נאלצים לבקש גמלת הבטחת הכנסה משום שלמרות מיצוי כושר ההשתכרות שלהם השכר שהם מקבלים נמוך מכדי לספק את מחייתם. רבים ממקבלי הגמלה עלו לארץ מאז 0991.

מאפיינים של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה

מצב התעסוקה של מקבלי הגמלה להבטחת הכנסה משאבים, חסמים וצורכי הסיוע להשתלבות בעבודה

ההוצאה הכספית לתצרוכת אצל מקבלי הבטחת הכנסה

מהי ההכנסה המינימלית הדרושה לקיום בכבוד?

קביעת המינימום לקיום בכבוד - סקירה השוואתית

סקירת התפתחות ספי הכנסת מינימום במערכת הבטחת הכנסה הישראלית

שינויים ברשת הביטחון הסוציאלי: אפשר לעשות זאת אחרת (מרכז אדוה: נובמבר 3002)

מאבדים אחיזה: הכנסות והוצאות של משקי בית עם ילדים המקבלים הבטחת הכנסה 1002(מרכז אדוה: יולי 3002)

"שילכו לעבוד": השלכותיה של "תכנית ויסקונסין" האמריקנית (מרכז אדוה: פברואר 3002)

"כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם, שלו ושל בני ביתו. לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לבטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי-כשר לעבודה, התאלמנות , זקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות בו." (ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. סעיף 1.52)

נוסח מלא של ההכרזה

"מדינות שהן צד באמנה זו מכירות בזכות כל אדם לרמת חיים נאותה עבורו ועבור משפחתו, לרבות מזון, מלבושים ודיור נאותים, ולשיפור מתמיד בתנאי קיומו." (אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, סעיף 1.11)

נוסח מלא של האמנה

במשפט הישראלי טרם הוכרה במפורש הזכות לקיום בכבוד אנושי (או בשמה האחר "הזכות לתנאי חיים נאותים") תחילתה של הכרה בגירסה מינימליסטית של הזכות הופיעה בפסקי דין של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק שאמר: "אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע"

פסק הדין המלא

על פי עמדת האגודה לזכויות האזרח הזכות היא לקיום אנושי בכבוד ולא למינימום (המכונה בתשובת המדינה "מודל המחסור הקיומי"). לפיכך חובת המדינה היא לא לספק את רשת המגן האחרונה אלא יותר מכך.

"זכויות, לא הטבות."

הצורך לעגן את הזכויות החברתיות בחוקה

הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות

הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות - המשך

קיצוץ גמלאות הבטחת הכנסה והזכות לחיות בכבוד

על מה הוויכוח?

במאי 3002 אישרה הכנסת את התוכנית הכלכלית של הממשלה. במסגרת התוכנית הוחלט, בין היתר, לקצץ את גמלאות הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי במאות שקלים.

גמלת הבטחת הכנסה, כשמה כן היא, נועדה להבטיח לכל אזרח ותושב במדינת ישראל בסיס של קיום. מקבלי קצבה זו הם אנשים שאין להם אמצעי מחיה אחרים, או שאמצעי המחיה שיש להם אינם מספקים את צורכיהם הבסיסיים. ההחלטה לקצץ את הגמלאות הללו, שגם קודם היו צנועות למדי, משמעותה שלמקבלי הגמלה לא יהיה כעת אפילו מינימום הדרוש למחיה.

הם עכשיו בשלטון. זכותם להחליט וזכותם לקצץ.

לא בדיוק. למדינה יש חובה לכבד את זכויות האדם והמדיניות הכלכלית חייבת להתחשב בזכויות היסוד, שאינן צריכות להיות מותנות בהשקפה פוליטית כזו או אחרת. אחת מזכויות האדם היא הזכות לתנאי חיים נאותים המוכרת במשפט הבינלאומי ובמדינות רבות וקשורה קשר הדוק בזכות לכבוד, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

האם המדינה לא מכירה בזכות הזו?

דווקא כן. בתשובת המדינה לבג"ץ נאמר שהמדינה מכירה בזכות לקיום בכבוד אך במשך חודשים של דיונים בבג"ץ התחמקה המדינה ממענה לשאלה מהן לדעתה אמות המידה לקיום בכבוד.

המדינה טוענת שהחובה שלה היא רק למנוע פגיעה בזכות ולא להקצות כסף למימושה.

זו טענה מוזרה. ברור ששמירה על זכויות עולה כסף. כך המדינה מקצה כספים לפעולות המשטרה, כדי להגן על הזכות לחיים, כך מוקצה תקציב למימון בחירות, כדי לממש את הזכויות לבחור ולהיבחר, כך מוקצה תקציב למימון מערכת בתי המשפט כדי להבטיח את הזכות להליך הוגן.

" 'הגנה על זכויות אדם עולה כסף, וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית'  אכן, כאשר מדובר בשיקול כספי בלבד, כי אז ניתן לומר שהחברה צריכה לשלם את המחיר" (בג"ץ 49/1454 מילר נ' שר הבטחון, פ"ד מט(4) 49)

המדינה אומרת שהיא פורשת רשתות מגן נוספות ושמקבלי הבטחת הכנסה נהנים מתמיכות שונות, נוסף על הגמלה שהם מקבלים מהביטוח הלאומי.

נכון שיש רשתות מגן נוספות. הבעיה היא שבדומה לפגיעה בגמלאות הבטחת הכנסה גם המערכות הללו נפגעו. חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו מכסה את כל צורכי הבריאות ורובנו צריכים לשלם בעבור תרופות, ביקורים אצל רופאים מקצועיים, משקפיים ועוד; סיוע בדיור ניתן למעטים בלבד - רק 02 אחוז ממקבלי הבטחת הכנסה מקבלים גם סיוע בדיור ומתוך אלה שני שלישים הם עולים; סיוע בדיור מוגבל כיום בעד 006 ש"ח לחודש. כמו כן השתתפות במימון מעונות, בכרטיסי תחבורה ציבורית ובתשלום ארנונה, שהיו נהוגים בעבר, צומצמו מאוד או בוטלו כליל.